דימוי עצמי 

דימוי עצמי זה הדרך שבה אני תופס את עצמי בעיני עצמי. החברה היא לא צד בעניין חוץ מזה שהיא מביאה לי טריגרים להתייחסות. החברה, אחראית על קנה המידה שהדימוי העצמי שלי מתייחס אליו.

דימוי עצמי הוא תוצר של כל התוכן שנולדתי איתו ושל החינוך שקיבלתי יחד עם התכנים שקלטתי מהסביבה. כיצד התייחסו אלי? איך החשיבו אותי? האם אמרו לי מילים טובות? באילו נסיבות? האם קיבלתי מגע אוהב? האם המגע היחיד שקיבלתי היה מכות?

את החינוך שקיבלתי ואת צורת ההתייחסות שחווייתי אני מצרף למהות שלי ויחד אני יוצר את ה"אני" שלי.

ככל שהילדות שלי הייתה יותר תומכת, יותר אוהבת, יותר מאפשרת, יותר מקבלת ומעודדת. ככל שהרגשתי אהוב יותר כמו שאני ולא חוויתי ניסיונות שינוי מצד הסובבים אותי – התפתח בי דימוי עצמי תקין.

אך אם הילדות שלי הייתה ילדות בעייתית. אם לא הרגשתי אהוב כמו שאני. אם לא חווייתי עידוד, תמיכה וקבלה. אם לא הרגשי שמתייחסים אלי בכבוד – התפתח בי דימוי עצמי בעייתי.

אם קיבלתי יותר גבולות מחום. יותר ביקורת, שיפוט מאהבה – התפתח בתוכי דימוי עצמי נמוך. דבר שגורם לרגשי נחיתות ותחושות חוסר יכולת.

אם קיבלתי פחות גבולות מחום – לא הציבו לי מספיק גבולות. לא מספיק ניתבו את העוצמות שלי – התפתח בתוכי דימוי עצמי גבוה דבר שגורם לזלזול בסמכות ובאחרים.

ב2 המקרים אני מרגיש את עצמי קטן והדימוי העצמי שלי בעייתי ולא תקין. ההבדל הוא שאת הדימוי העצמי הנמוך שלי אני מחביא כסוד מפני אחרים. כי אני לא רוצה שהם יראו זאת. בדימוי עצמי גבוה, אני הרבה פעמים מחביא זאת כסוד מעצמי. זאת כמו הצגה שאני נמצא בה אבל לא מסוגל להפסיק אותה.

בשביל דימוי עצמי תקין, אני חייב שהגיל הרגשי שלי יהיה תואם לגיל הכרונולוגי שלי. כאשר הגיל הרגשי שלי צעיר, הילד שבתוכי הוא זה ששולט עלי ומנהל אותי רגשית ולכן הדימוי העצמי שלי נשאר כמו דימוי עצמי של ילד. אני מרגיש קטן וחלש. משווה לאחרים. ופוחד מסמכות דבר שגורם לי להישאר תלותי או שגורם לי להסתתר מאחורי תדמית של גאווה (דימוי עצמי גבוה)

על מנת לשנות את הדימוי העצמי שלי, אני צריך ללכת לילד הפנימי שבתוכי ולדבר מתוכו ובכך לאפשר לו להתבגר ולשחרר את עצמי מהסוד שאני סוחב בתוכי.

אני צריך לשאול את עצמי מה הדבר שאני הכי רוצה ופוחד שידעו ולאט לאט להפוך ליותר ויותר כנה בנוגע לחלקים הכי חלשים, רכים ופגיעים שבתוכי. להיות מסוגל להישיר מבט לכאב הפנימי שאני סוחב מעצם החוויה של דימוי עצמי לא תקין – ובאמצעות תהליך התבוננות והשלמה לאט לאט הדימוי העצמי שלי יהפוך ליותר ויותר תקין. הערכת היכולות שלי תהיה אמיתית ואני אוכל לחיות בהתאם למהות שלי ולא רק בניסיונות להתאים את עצמי לדעת הסביבה.

רק טוב,

חני בורנשטיין